תסמונת ARDS (Acute respiratory distress syndrome) נוצרת כאשר נוזל ממלא את נאדיות הריאה ומונע את שחלוף הגזים התקין. ככל שיותר נוזל ממלא את הריאה, כך יכולת שחלוף הגזים נפגמת – פחות חמצן מגיע אל זרם הדם ופחות פחמן דו חמצני מסולק ממנו על ידי הריאות.
ARDS נגרם כתוצאה ממחלה חמורה ביותר או על רקע טראומה קשה, ותוך זמן קצר מתבטא בקוצר נשימה חמור ביותר, כאשר במקרה ולא מטופל באופן מיידי עלול לגרום לקריסה רב מערכתית בשל חוסר חמצן.
מה גורם ל-ARDS?
שחלוף הגזים בריאה מתבצע על ידי קפילרות קטנות הצמודות לנאדיות הריאה, אשר סופגות את החמצן לזרם הדם ומוציאות פחמן דו חמצני אל מערכת הנשימה. באופן תקין, קיימת ממברנה אטומה המונעת את דליפת הנוזלים מהקפילרות הקטנות אל נאדיות הריאה.
ב-ARDS, פגיעה קשה או מחלת ריאות חמורה גורמת להיווצרות דלף בממברנה המגנה המביאה לכך שנאדיות הריאה מתמלאות בנוזל.
הגורמים העיקריים להופעת ARDS הם ספסיס (זיהום חיידקי בזרם הדם), שאיפת חומרים מזיקים (עשן, כימיקלים או אספירציות), דלקת ריאות קשה או פגיעה קשה בחזה או בראש. גורמים אלה מובילים למנגנון הפתולוגי ותוך מספר שעות לקוצר נשימה קשה ביותר ואף למוות.
סימנים של ARDS
הביטוי העיקרי של תסמונת ARDS הוא קוצר נשימה קשה ביותר שמופיע בצורה מהירה מאוד. אנשים העוברים תסמונת ARDS מופיעים עם ריווי חמצן נמוך מאוד בדם, נשימה מאומצת מאוד ולחץ דם נמוך.
כמו כן, מופיעה תשישות קיצונית ובלבול, המעידים על היפוקסיה של המוח. הסימפטומים של ARDS חמורים ביותר, ומדובר במצב חירום המתדרדר באופן קטלני ללא טיפול מהיר ויעיל.
אבחנה של ARDS
הסימנים של ARDS דומים מאוד למחלות אחרות, כמו מחלת לב, ולכן יש לשלול מצבים רפואיים אחרים לפני שמחליטים על האבחנה ומתחילים לטפל. הבדיקות העיקרית שמבצעים במקרים של חשד ל-ARDS הן:
- הדמייה – צילום חזה או בדיקת CT מאפשרים אבחנה מהירה מאוד של המצב. בעזרת צילום חזה ניתן לראות את הנוזלים הממלאים את הריאות, ובמקרים שאינם חד משמעיים ניתן באמצעות צילום CT ניתן לקבל תמונה מפורטת יותר של כל המבנים האנטומיים של בית החזה ובכך להגיע לאבחנה מדוייקת יותר.
- בדיקות דם – חשובות בעיקר כדי לבדוק את מצב הנשימה ולשלול מצבים אחרים. בדיקת גזים בדם העורקי מאפשרת לבדוק את ריווי החמצן בדם ולהעריך את חומרת המצב. בדיקות נוספות מאפשרות לזהות סימני זיהום או אנמיה שעלולים להוביל כאמור ל-ARDS.
- אקו לב ובדיקת אק"ג – חשובות על מנת לשלול מחלות לב שעלולות לגרום לסימנים דומים.
הטיפול ב-ARDS
המטרה העיקרית בטיפול ב-ARDS היא להחזיר את אספקת החמצן לגוף שאבדה כתוצאה מהפגיעה הריאתית. לאחר מכן, פונים לטיפול במחלה הראשונית ולהמשך טיפול למניעת התדרדרות המצב.
- טיפול בחמצן – הטיפול בחמצן חיוני על מנת לספק לאיברים השונים בגוף את החמצן הנדרש להם לצורך הפעילות התקינה. במקרה של ARDS, הפגיעה הריאתית גרמה לכך שלא עובר מספיק חמצן למחזור הדם, ועל כן יש לתגבר את הגוף בחמצן ממקור חיצוני. במצבים קלים יותר, ניתן להסתפק במסיכת חמצן שתעלה את ריווי החמצן בדם ותמנע פגיעה של איברים אחרים. במצבים חמורים, יש צורך לבצע צנרור והנשמה באמצעות מכונה הדוחפת את האוויר אל הריאות ובכך מספקת חמצן בצורה טובה.
- טיפול תרופתי – מקרים של ARDS דורשים טיפול בתרופות שונות למניעה וטיפול של זיהומים, להקלה על הסבל והכאב ולמניעת קרישי דם ותסחיפים ריאתיים. תרופות אלה חיוניות על מנת למנוע סיבוכים ולאפשר לגוף להתגבר על הבעיה בצורה טובה.