בדיקת תפקודי ריאה

בדיקת תפקודי ריאה היא בדיקה המעריכה את תפקוד הריאות ומאפשרת לאבחן מחלות חסימתיות ורסטרקטיביות. בדיקה זו מתבצעת בדרך כלל על ידי מכשיר שנקרא ספירומטר, שמאפשר לקבל נתונים רבים לגבי תפקוד הנשימה. בדיקה זו חשובה לשם אבחנה של מחלות ריאתיות כמו אסתמה או COPD וכמו כן משמשת למעקב שוטף אחר החולים ולבדיקת השפעת הטיפול עליהם. ולכן, חולים מופנים לבדיקת תפקודי ריאה כאשר קיים חשד למחלה ריאתית, כמו במצבים של קוצר נשימה קשה שאינו חולף, שיעול ממושך או צפצופים.

ההכנות לבדיקת תפקודי ריאה

באופן כללי, אין צורך להתכונן לבדיקה זו ואפשר לבצע אותה באופן מיידי. בדיקה זו בודקת את יכולת הנשימה, ולכן יש להימנע מגורמים מפריעים כמו עישון ביום הבדיקה או אכילת ארוחה דשנה לפניה (הקיבה המלאה מונעת את התנפחות הריאות). כמו כן, עבור חולים המטופלים במשאפים או תרופות הרופאים ימליצו לעתים על הפסקת הטיפול לפני הבדיקה.

מהלך הבדיקה

בדיקת תפקודי הריאה מתבצעת על ידי מכשיר הספירומטר – מכשיר הבודק את האוויר הנכנס והיוצא מהריאות. הספירומטר מוציא פלט שמתאר את מהלך האוויר בזמן השאיפה והנשיפה ובדרך זו ניתן להעריך את תפקודי הריאות. במהלך הבדיקה, מבצעים שאיפה עמוקה ולאחריה נושפים את האוויר "בכל הכוח". תוצאות הבדיקה מגיעות באופן מיידי, וניתן לאבחן מחלות שונות או להעריך מצבים רפואיים על פיהן מיד לאחר סיום הבדיקה.

בדיקות תפקודי ריאה לאחר גירוי

קיימים מקרים בהם מבצעים בדיקה נוספת לאחר גירוי מסויים, על מנת לראות את תגובת הגוף לגירוי ואת השינויים בתפקודי הריאה בהתאם לשימוש בחומרים שונים. שימוש במרחיבי סימפונות מאפשר להבחין בין אסתמה ל-COPD, כאשר בעוד חולי אסתמה מראים שיפור בתפקודי הנשימה לאחר שימוש במרחיבי סימפונות, חולי COPD לא נהנים משיפור זה.

כמו כן, מבצעים מבחנים נוספים כמו מבחן תגר המתבצע על ידי מתאכולין ומבחן מאמץ, ובעזרתם ניתן להעריך את מצב הריאות לאחר כיווץ דרכי הנשימה. גירוי דרכי הנשימה מאפשר להתקדם בצורה טובה יותר באבחנה ולהבדיל בין מחלות מסוגים שונים, ולכן חיוני במצבים מסויימים.

תוצאות הבדיקה

בבדיקת תפקודי הריאה מקבלים מספר מדדים, המתוקננים לפי מין, גיל וגובה. המדדים העיקריים של תפקודי הריאה הם:

• FEV1 – Forced Expiratory Volume in 1 second, זהו נפח האוויר הנשאף במהלך השניה הראשונה. מדד זה מבטא את יכולת הגוף להוציא נפח אוויר בכוח, ובעזרתו ניתן להעריך את רוחב דרכי הנשימה. ערך נמוך של FEV1 מבטא מחלה חסימתית כמו אסתמה או COPD ודורש פעמים רבות בירור נוסף.

• FVC – Forced Vital Capacity – זהו נפח האוויר המירבי הננשף. בדיקה זו מבטאת את סך הנפח הננשף, ובעזרתו ניתן לראות האם כמות האוויר הנכנסת לריאות תקינה. בניגוד ל-FEV1 המבטא את נפח האוויר בשניה הראשונה, FVC מבטא את סך האוויר העובר בריאות. ערך זה משמש לאבחנת מחלות רסטריקטיביות, כאשר FVC נמוך מגביר את החשד למחלות מסוג זה.

• יחס FEV1/FVC – זהו היחס בין כמות האוויר הננשפת בשניה הראשונה לעומת סך האוויר הננשף. לרוב יחס זה נמוך במחלות חסימתיות ותקין במחלות רסטריקטיביות.

המשך הבירור

לתוצאות בדיקת תפקודי הריאה חשיבות רבה, ומקרים של תוצאות שאינן תקינות דורשים בירור נוסף. במקרה של חשד לאסתמה, ממשיכים בבירור בהתאם לכך כמו בדיקת מאמץ ומבחן תגר.

בחשד ל-COPD יעברו החולים בדיקה לאחר שימוש במרחיבי סימפונות ובמקרים של חשד למחלה רסטריקטיבית ניתן לבצע צילום חזה או בדיקת CT ולהמשיך בירור בהתאם לתוצאות.