בתחילת שנת 2003, לפני קצת פחות מעשר שנים, פורסמה ברחבי העולם ידיעה שהבהילה מאוד רופאים רבים ברחבי העולם, כמו גם הציבור הרחב. באותם ימים התגלה שמחלה זיהומית בלתי נודעת התפרצה בסין ופגעה בקרוב לשלוש מאות איש. המגיפה התפשטה במהירות למקומות אחרים ברחבי העולם – הונג קונג, קנדה ובהמשך גם למדינות אחרות.
בסוף יולי 2003 נעצרה המגיפה כשסך הכל דווח על יותר מ – 8,000 חולים, עם 10% תמותה בקירוב. מחלה זו זכתה לשם סארס – SARS, ראשי תיבות של Severe Acute Respiratory Syndrome – סינדרום נשימתי חריף חמור.
המחולל של מחלת הסארס
מחלת הסארס נגרמת על ידי נגיף ממשפחת הקורונה וירוסים. וירוס זה הוכר מזה זמן רב עוד לפני התפרצות המחלה כגורם למחלות קלות בלבד באדם, עם פגיעה נשימתית קלה וחולפת.
ככל הנראה, שינוי קל שעבר נגיף זה הפך אותו לאלים יותר, ולנגיף המסכן בני אדם שנדבקו בו. כדאי לציין שאחוזי תמותה הנעים סביב עשרה אחוזים נחשבים לגבוהים מאוד, בייחוד במחלה מדבקת מאוד.
סימפטומים אופייניים ומהלך המחלה
הסימפטומים האופייניים למחלה אינם ספציפיים כלל. החולים שנדבקו בסארס סבלו מחום, סימנים של זיהום בדרכי הנשימה התחתונות (קוצר נשימה, שיעול, קשיים בנשימה).
בנוסף, צילום חזה של החולים הראה סימנים של דלקת ריאות ולאחר מכן כשל ריאתי כולל (המכונה ARDS – Acute respiratory distress syndrome).
סימנים אלו אינם מיוחדים לוירוס, אך בדיקות מעבדה יכולות לזהות אותו בקרב החולים החשודים. סימפטומים נפוצים אחרים כוללים כאבי שרירים, כאבי ראש וצמרמורות, ולעיתים רחוקות יותר גם שלשולים, כאבי גרון ונזלת.
על בסיס דגם ההתפרצות בסין מעריכים שהנגיף עובר בין בני אדם בהדבקה טיפתית – כלומר יכול לדבק במגע קרוב יחסית בין בני אדם (כאשר טיפות רוק זעירות, למשל, משמשות כגורם המעביר). אין בסארס העברה באוויר למרחק. תקופת האינקובציה, המתארת את הזמן מההדבקות עד הופעת הסימפטומים, נעה בדרך כלל בין יומיים לשבוע.
איבחון סארס
אבחנה של הזיהום, בנוכחות סיפרו קליני מחשיד, כוללת הסתמכות על שני מבחנים מעבדתיים: בדיקות סרולוגיות למציאת נוגדנים כנגד הנגיף (המתפתחים בדרך כלל לאחר מספר שבועות בלבד), ואבחנה מולקולרית בעזרת PCR – הגברה וזיהוי של החומר הגנטי של הנגיף.
הטיפול במחלה
מכיוון שמדובר במחלה נגיפית, לטיפול אנטיביוטי אין פעילות כנגד המחולל. למעשה, אין טיפול יעיל במחלה, אלא טיפול תומך בלבד – נוזלים, הזנה מתאימה, תמיכה נשימתית במקרה הצורך, וכדומה. במספר מעבדות ברחבי העולם נמצאים בשלבים שונים של יצירת חיסון כנגד הנגיף, אך בינתיים ללא הצלחה מלאה.
חשש מהתפרצות חדשה של סארס
לאחרונה עלה מחדש הפחד מפני התפשטות נוספת של מחלת הסארס, או מחלה שדומה לה. העיתון הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine דיווח על מקרה של תסמונת ריאתית חריפה שהתפתחה במהירות אצל אזרח סעודי שחזר מאנגליה.
תסמונת ריאתית זו התדרדרה, ויחד איתה הופיע אצל החולה סימנים של כשל כלייתי חמור. החולה נפטר בסופו של דבר, ובדיקות מעבדה גילו שסבל מזיהום חמור בוירוס ממשפחת הקורונה-וירוס. וירוס שבדד קרוב מאוד במאפייניו לוירוס שגרם לסארס, וייתכן שדובר באותו וירוס לאחר שעבר שינוי קל נוסף.
לאחר מכן דווח על מקרה דומה נוסף באזרח סעודי. דיווחים אלו עוררו מאוד את החשש מהתפרצות של מגיפת סארס נוספת, שיכולה להדביק חולים רבים ברחבי העולם ולגרום לתמותה רבה. ארגוני הבריאות העולמיים נערכים להתמודדות עם זיהום שכזה, שבינתיים למרבה המזל לא הופיע.
הסכנה בהתפתחותם של זיהומים חדשים ובלתי מוכרים
בקרב הרופאים המטפלים במחלות זיהומיות קיים חשש תמידי מפני הופעה של מגיפות חדשות, הנוצרות לעיתים קרובות משינוים קלים בוירוסים ידועים.
וירוס ידוע שעובר שינוי גנטי קל יכול להפוך לוירוס המחולל מחלה אלימה מאוד בבני אדם, עם יכולת הדבקה רבה. הדוגמא הידוע ביותר מההיסטוריה האנושית הקרובה היא ה"שפעת הספרדית", שהרגה מיליונים רבים של בני אדם בעולם בשנים שבסמוך ולאחר מלחמת העולם הראשונה.
לפני כמה שנים גם עלתה לכותרת "שפעת החזירים", שהחשש מפניה היה רב. גם מחלת הסארס היא מחלה בעלת פוטנציאל כזה, היכולה להפוך למגיפה קטלנית כלל עולמית ("פנדמיה") – ויש להכיר אותה ולהתכונן אליה כראוי.
באותו נושא: