אסתמה קשה משפיעה על מספר קטן של חולים, אך התקפיהם חמורים וקשורים למקרי מוות. מצב זה אינו מגיב בקלות לתרופות הרגילות של מרחיבי סימפונות בשאיפה, כך שהחולים זקוקים למינונים מוגברים של תרופות מרובות לשלוט באסתמה שלהם, ועדיין חווים תסמינים חמורים המשפיעים על איכות חייהם.
המחלה מקשה על ביצוע פעילויות יומיומיות בסיסיות ביותר, וגורמת לבעיות שינה. כמו גם לתסמיני פוטנציאל אי ספיקה נשימתית, המהווים סכנת חיים ודורשים טיפול רפואי מיידי. לכן חשוב לגלות מודעות להתקפי אסתמה קשים אלו ולמנוע אותם עם התערבות מוקדמת.
הגורמים המדויקים אינם ידועים, וההערכה היא כי לאנשים הסובלים ממצב זה יש היסטוריה של טיפול רפואי נדיר, שעלול לגרום להתקפים.
מחקרים מוכיחים כי אנשים הנמצאים בסיכון להתקפי אסתמה חמורים, אינם שולטים באלרגנים או גורמי אסתמה בבית או במקום העבודה. מניעת התקפי אסתמה חמורים כרוכה בפיקוח קבוע על תפקוד הריאות ונטילת התרופות בדיוק בהתאם להוראות הרופא.
תסמיני אסתמה קשה
התסמינים של ההתקפים החמורים עשויים לכלול:
- קוצר נשימה מתמשך.
- חוסר יכולת להשלים משפט מלא.
- קוצר נשימה גם במצב שכיבה.
- לחץ בחזה.
- גוון כחלחל על השפתיים.
- תסיסה נפשית, בלבול או חוסר יכולת להתרכז.
- התכווצות כתפיים.
- מתיחות שרירי בטן וצוואר.
- צורך לשבת או לעמוד כדי לנשום יותר בקלות.
תסמינים אלו מעידים על התקרבות של כשל במערכת הנשימה, ודורשים טיפול רפואי מיידי.
אבחון
הרופא צריך להבין טוב יותר את המחלה עצמה כדי לטפל בה ביעילות. במהלך אבחון אסתמה קשה חשוב להבין כיצד ובאיזו מידה שולט החולה בתסמינים, ולזהות גורמים אחרים מהם הוא סובל.
האבחון נקבע בהתאם לממצאים פיזיים כגון תודעת המטופל, רמת העייפות והשימוש באביזרי הנשימה. קצב הנשימה יימדד, כולל צפצופים במהלך שאיפה ונשימה, ורמת הדופק. תסמינים אחרים הנבדקים הם בעיות חזה, פה, לוע ודרכי הנשימה העליונה.
טיפול באסתמה קשה
מחלה זו עלולה שלא להגיב במהירות לטיפול שגרתי במשאפים. שימוש רצוף במשאפים ובזריקות המכילות אפינפרין וסטרואידים מפסיק התקפים חמורים, אך גורם לבעיות בטווח הארוך. טיפולים אחרים כוללים זריקות מגנזיום סולפט, להרפיית חלק מהשרירים בדרכי הנשימה, ותרופות אנטי דלקתיות שונות הנקבעות בהתאם לחומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופל.
התקפי אסתמה חמורים שאינם מגיבים לתרופות מצריכים הנשמה מכאנית המסייעת לריאות ולשרירי הנשימה. המטופל מקבל צינור נשימה המוחדר דרך האף או הפה, כעזרי נשימה זמניים המוסרים עם רגיעת ההתקף, והתאוששות הריאות עד לתפקוד נשימה עצמאי. טיפול זה כרוך בשהות קצרה ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים.
חשיבות הטיפול באסתמה חמורה
התמודדות נכונה עם מצבים אחרים או מחלות הניתנות לטיפול, כגון סינוסיטיס כרוני, חשוב למניעת החמרת תסמיני האסתמה והפחתת תדירות ההתקפים. בנוסף, יש לאבחן מחלות המחקות אסתמה, כגון הפרעה בתפקוד מיתרי הקול.
בדיוק בדומה למקרי אסתמה קלה, לא קיימת תרופה גם לאסתמה קשה. הטיפול הקיים נועד לסייע בהתמודדות עם התסמינים, ומטרתו שליטה ארוכת טווח בתסמינים. הטיפול אינו מונע את הופעת ההתקפים, אך הוא מאפשר נשימה קלה, תפקוד שגרתי ללא גבולות, מניעת התקפי אסתמה עתידיים, הפחתת הביקורים בבית החולים, ומניעת אובדן תפקוד ריאות.
מניעת אשפוז מתאפשרת באמצעות טיפול מוקדם עם הסימן הראשון להופעת התסמינים. חשוב להתייעץ עם הרופא לעיתים קרובות על מנת לעקוב אחר תפקוד הריאות ולשנות את התרופות או את המינונים.
חולי אסתמה קשה מתקשים לעמוד במטרת השליטה במחלתם, וחלקם זקוקים לטיפולים חדשים המסייעים לשליטה בתסמינים ושיפור איכות חייהם. גם עם התרופות הזמינות כיום, המחלה עדיין מגבילה את החיים באופן משמעותי.
סיכוני הטיפול
מחלה זו משפיעה יחסית על מעט חולים, אך אחראית לסיכונים בריאותיים משמעותיים הנובעים מהטיפולים. טיפול ארוך טווח עם סטרואידים לבליעה עלול להוביל לתופעות לוואי קלות וחמורות.
מטופל הצורך מינונים גבוהים יותר של תרופות אלו, מגביר את סיכויי תופעות הלוואי הכוללות חולשת שרירים, אוסטיאופורוזיס, לחץ דם גבוה, בעיות עיניים, סחרחורות, כאבי ראש, בעיות שינה, סוכרת ועוד.