מחלות ריאה רסטרקטיביות מתפתחות בעקבות גורמים המגבילים או המונעים מהריאות להתרחב באופן מלא ולהתמלא באוויר. הריאה משנה את מרקמה והופכת לאיבק נוקשה. קושי נשימתי נוצר כתוצאה מריאות בעלות תפקוד ירוד, או מגורמים חיצוניים המגבילים את יכולת הריאות לנוע ולהתרחב. בשלביה המוקדמים של המחלה ניתן להבחין בקוצר נשימה בעת פעילות גופנית.
בשלביה המוקדמים קושי נשימתי מתרחש בכל פעילות במהלך היום. אין תרופות המרפאות את המחלה, אולם אבחון מוקדם עשוי להאט את קצב התקדמות המחלה ואף להקל על התסמינים.
הגורמים למחלת ריאה רסטרקטיבית הם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, מחלה אוטואימונית, השמנת יתר, עקמת, ניוון שרירים וגורמים נוספים.
סוגים
למחלה מספר סוגים כמו מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, מחלת ריאות חיצונית ופנימית. כל הגורמים שצוינו, יוצרים דלקת וגורמים לנזק בלתי הפיך.
מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, היא מונח המתאר אירועים המתרחשים בין התאים. במידה ונגרם נזק לנאדיות הריאה, המצב הוא בלתי הפיך. כאשר חל ליקוי בזרימת הדם לריאה, כמות החמצן הזורמת בדם אוזלת ומתפתח קוצר נשימתי.
הטיפול במקרה זה הוא שימוש בחמצן והימנעות מחשיפה לגורמים מזיקים בשאיפה. בנוסף נעשה שימוש בסטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות.
במחלת ריאות אינטסטיציאלית חיצונית, תפקוד הריאות תקין, אולם חלה ירידה בנפח האוויר, כמו גם היכולת לשאוף אוויר ולהרחיב את הריאות.
בהמשך, הריאות הופכות לנוקשות. עיוותים בבית החזה מובילים לקושי בהרחבת הריאות. טיפול במצב זה כולל מתן חמצן ויישום תרגילים לחיזוק שרירי חזה. במחלת ריאות פנימית, חלב ירידה של זרימת אוויר. נפח הריאה קטן ובהמשך נוצר מצב של היפוקסמיה, כלומר חלה ירידה בכמות החמצן בדם.
מחלת ריאות חיצונית, נפח הריאה קטן, חילוף המימן והחמצן בין הריאות והדם מתערער. עקמומיות וקיפוזיס הם גורמים נפוצים לכך. הפרעה עצבית-שרירית יכולה להיות מושפעת מתפקוד בלתי תקין של מערכת העצבים המרכזית, היקפית, שרירי הנשימה או חוט השדרה. דוגמאות למחלות הנכנסות לקטגוריה הן אסתמה, סיסטיק פיברוזיס, עקמת, דלקת קרום הריאה ועוד.
כיצד נעשה האבחון?
במרבית המקרים, אנשים הסובלים ממחלת ריאה רסטרקטיבית פונים לרופאים עם תלונות על קוצר נשימתי. אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקות לתפקוד הריאות. במהלך הבדיקה, הנבדק מתבקש לשאוף אוויר במאמץ רב דרך משאף מיוחד.
תוצאות תרגילי הנשימה נרשמות על ידי מכונה המציינת את נפח וזרימת האוויר. בדיקות תפקוד הריאות מסוגלות לזהות את נוכחותה של מחלת ריאות רסטרקטיבית או מחלת ריאות חסימתית לחילופין.
תשאול רפואי, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה עשויות לספק רמזים נוספים בנוגע לגורם המחלה. בדיקות הדמיה לוקחות חלק באבחנת מחלת הריאות הרסטרקטיבית ומחלות ריאה נוספות.
הבדיקות כוללות צילום חזה וטומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה. אצל מטופלים אחדים, ברונכוסקופיה עשויה להיות מומלצת כדי לאבחן את תפקוד הריאות הגורמת למחלת ריאות.
במהלך בדיקת ברונכוסקופיה, מוחדר אנדוסקופ (צינור גמיש שבקצהו מותקנת מצלמה) אל תוך דרכי הנשימה ונלקחות במקביל דגימות ביופסיה של רקמת הריאה.
טיפול
קיימות מספר תרופות זמינות לטיפול במרבית הגורמים למחלת ריאות רסטרקטיבית. במקרים בהם המחלה נגרמת על ידי דלקת מתמשכת, נעשה שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו סטרואידים (פרדניזון), אימורן, ציקלופוסמיד ומתוטרקסט.
טיפול בחמצן עשוי להיות נחוץ. נעשה שימוש במכונות הנשמה לשם כך. במקרים של מחלות הקשורות להשמנת יתר, ירידה במשקל ופעילות גופנית יכולים לעזור להפחית את התנגדות הנשימה הנגרמת על ידי עודף משקל. מחלת ריאות סופנית כמו פיברוזיס ריאתי, ניתנת לטיפול על ידי השתלת ריאות.
פעילות גופנית סדירה משפרת קוצר נשימה ואת איכות החיים אצל מרבית המטופלים.