מניעת התקפי אסתמה

הטיפול במחלת האסתמה באופן כללי נחלק לשלושה רבדים: טיפול שמטרתו לזהות את גורמי האלרגיה ולנטרל אותם, טיפול המבוסס על שימוש במרחיבי סמפונות שנועדו להקל על התסמינים בטווח הקצר וטיפול שמטרתו להשיג שליטה בתהליך הדלקתי ובמחלה. במאמר זה נתמקד בשני רבדים מתוך השלושה, כלומר ברבדים המניעתיים ולא ברובד המיועד לטפל בהתקף לאחר שהתפרץ (שימוש במרחיבי סמפונות שהינם נטולי השפעה על מהלך המחלה בטווח הרחוק).

טיפול באמצעות זיהוי גורמי האלרגיה ונטרולם

אחת הדרכים הטובות ביותר בהן ניתן לטפל בחולים הסובלים מאלרגיה היא פשוט למנוע את החשיפה לאותו החומר. באופן כזה ניתן למנוע את התפרצות ההתקפים או לכל הפחות לצמצם את תדירות ההתקפים למינימום האפשרי. כך לדוגמה אם מתברר כי החולה סובל מרגישות מוגברת לקרדית אבק הבית, ניתן יהיה במקרים החמורים לעבור דירה לאזור יבש וצחיח ובמקרים הפחות חמורים להימנע מלעשות שימוש בשטיחים ולהקפיד על החלפת מצעים באופן תדיר לצורך העניין.

צמצום החשיפה לגורמים האלרגניים בהקשר של מחלת האסתמה זהה לצמצום החשיפה לאלרגנים בכל מקרה שבו קיימת אלרגיה לחומר כזה או אחר. כיום ניתן באמצעות חשיפה מבוקרת למספר סוגים של אלרגנים לגלות לאילו אלרגנים רגיש הנבדק ביעילות רבה ביותר. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא מומחה לאלרגיה וכרוכה בעלות סמלית מצד הנבדק.

נטרול גורמי האלרגיה באמצעות חיסוני אלרגיה

רבים לא יודעים זאת, אך בדיוק כפי שניתן להתחסן כיום נגד פתוגנים שונים, כך ניתן להתחסן גם נגד אלרגנים שונים. הטיפול כולל חשיפה לאלרגן במינון נמוך ביותר לאורך זמן. על ידי כך למעשה מרגילים את המערכת החיסונית למפגש עם האלרגן עד שהיא הופכת לאדישה אליו.

לאורך הטיפול באופן הדרגתי מגדילים את המינון של האלרגן ובסופו של דבר מגיעים לרמה גבוהה ללא תגובה חיסונית. אמנם מדובר בטיפול יעיל ביותר, אך על מנת להשיג תוצאות טובות, יש להתמיד בטיפול במשך מספר שנים.

במהלך השנה הראשונה בדרך כלל תדירות הטיפולים גבוהה יחסית שכן במהלך השנה הראשונה מגדילים את המינון באופן הדרגתי ולאחר מכן כשמגיעים למינון הרצוי, מקפידים על כך שהחשיפה תהיה זהה בכל מפגש ותדירות המפגשים יורדת לפעם אחת בחודש.

טיפול לשם השגת שליטה על המחלה

טיפול שנועד להשגת שליטה על המחלה ועל התהליך הדלקתי נקרא Controller Therapies. להלן המרכיבים המרכזיים של טיפול זה:

• סטרואידים בשאיפה – סטרואידים בשאיפה הם כיום האמצעי היעיל ביותר להשגת שליטה על מחלת האסתמה. הסטרואידים מפחיתים את רמת האאוזינופילים וכן מביאים להפחתה במספר תאי המאסט ומספר הלימפוציטים על ידי השתקה של גנים מסוימים המשפעלים מתווכי דלקת. בדרך כלל הטיפול ניתן פעמיים ביום כשתוך מספר ימים ניתן כבר לראות שיפור בתפקודי הריאות והפחתה במידת החומרה של תסמיני המחלה.
• סטרואידים סיסטמיים – הכוונה היא לסטרואידים הניתנים בעירוי תוך ורידי או בכדורים הניטלים באופן פומי. בין היתר מדובר בהידרוקורטיזון, פרדניזולון ופרדניזון.
• אנטי לויקוטראנים – תרופות החוסמות קולטנים ללויקוטראנים ובדרך זו גורמות לשיפור מסוים בסימפטומים של המחלה ולהפחתת מדדי הדלקת. בקבוצה זו ניתן למצוא תרופות כגון: אקולייר או סינגולייר שבדרך כלל נחשבות ליעילות פחות מהסטרואידים.
• נוגדי IgE – נוגדנים המנטרלים את הפעילות של IgE וכך גורמים לעיכוב של תהליכים התלויים ב- IgE. מדובר בטיפול שמתאים רק לחלק מהחולים וכן יש לציין כי טיפול זה נחשב ליקר יחסית לטיפולים האחרים, אך באותה הנשימה יש לציין כי טיפול זה הראה ירידה במספר ההתקפים בקרב חולי אסתמה שסבלו ממחלה קשה באופן מיוחד.