דלקת ריאות מסוג זה גורמת לתסמינים מעט שונים מדלקת הריאות הבקטריאלית ה"רגילה" ועל כן מסווגת כקבוצה נפרדת.
המחוללים העיקריים הגורמים לדלקת ריאות אטיפית הם נגיפים וחיידקים כמו מיקופלזמה, לגיונלה וכלמידיה.
הסימנים של דלקת ריאות אטיפית
דלקת ריאות אטיפית גורמת לסימנים קליניים שונים מאשר הדלקת הבקטריאלית, וניתן לסווג את המחלה האטיפית בעזרת הסימנים הבאים:
- עלייה קלה יותר בחום הגוף – לעומת דלקת ריאות בקטריאלית, בדלקת האטיפית חום הגוף עולה לאט ובצורה הדרגתית. הטמפרטורה המקסימלית בדרך כלל נמוכה מ-39 מעלות, ולא מלווה לחום צמרמורות והזעה.
- שינויים בצילום חזה – לעומת דלקת בקטריאלית בה יש הסתמנות אופיינית של תסנין ממוקם באחת האונות, הדלקת האטיפית מתאפיינת בתסנינים מפושטים יותר.
- היעדר עליה בספירת הכדוריות הלבנות – הדלקת האטיפית בדרך כלל לא גורמת לעלייה בספירה הלבנה, מה שמעיד על חומרתה הפחותה לעומת הדלקת הבקטריאלית.
- חוסר תגובה לפניצילין – דלקת הריאות האטיפית לא מגיבה היטב לטיפול אנטיביוטי ממשפחת הפניצילינים (כמו מוקסיפן). במקרה זה מדובר בפתוגנים שלא מושפעים מהפניצילין, ויש לחסלם על ידי אנטיביוטיקה מסוג אחר.
- שיעול יבש – דלקת ריאה אטיפית מתאפיינת על ידי שיעול יבש וחוסר ליחה או כמות מועטה של ליחה, וזאת לעומת הדלקת הבקטריאלית שכוללת ליחה רבה.
- סימנים נוספים – דלקת ריאות אטיפית גורמת לעתים לסימנים נוספים כמו כאב ראש וכאבי בטן.
דלקת ריאות ויראלית
דלקת הריאות הויראלית נגרמת על ידי נגיפי מערכת הנשימה, ומאפיינת בעיקר ילדים קטנים. רוב החולים בדלקת הויראלית הם תינוקות בני פחות משנתיים, אשר מפתחים קוצר נשימה וצפצופים.
מכיוון שמדובר במחלה ויראלית, לא ניתן לטפל בה על ידי אנטיביוטיקה, ומסתפקים במתן חמצן ונוזלים במקרה הצורך.
הדלקת הויראלית חולפת בדרך כלל אחרי מספר ימים, ולא גורמת לסיבוכים אופייניים. אצל מבוגרים, דלקת ריאות ויראלית אינה שכיחה, אך יכולה להופיע ולגרום להסתמנות קלינית קלה ביותר.
החיידקים הגורמים לדלקת הריאות האטיפית
קיימים מספר חיידקים שגורמים לדלקת ריאות אטיפית. אלה כאמור חיידקים פחות שכיחים, שההדבקה בהם נפוצה פחות מאשר דלקת ריאות בקטריאלית. החיידקים העיקריים הגורמים לדלקת הריאות האטיפית הם:
mycoplasma pneumoniae
חיידק התוקף בעיקר נערים צעירים, וגורם לסימנים דמויי שפעת הכוללים כאב ראש וכאבים בשרירים ובמפרקים. האבחנה הסופית של המחולל מתבצעת על ידי סרולוגיה, והטיפול בו מתבצע בדרך כלל על ידי אזניל. המיקופלזמה יודעת לגרום לסיבוכים, כמו פריחה אופיינית וסימנים נוירולוגיים.
Legionela pneumophilia
חיידק הנמצא במקורות אכסון של מים, ונפוץ אצל חולים אשר חזרו משהות בבתי מלון המקוררים על ידי מזגנים או בשימוש במים שחוממו על ידי מערכת מרכזית.
הלגיונלה גורמת גם כן לסימנים דמויי שפעת, ויכולה גם להוביל לסיבוכים כמו פגיעה בכבד, בכלייה ועד תחושת בלבול וקומה. הטיפול בליגיונלה מתבצע בדרך כלל על ידי קלריתרומיצין וריפמפיצין או באנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים.
יש לציין שמדובר בחיידק שקשה לאבחן ולטפל, ושיעור התמותה כתוצאה מהדבקה עומד על 10%.
Chlamydophila pneumoniae
המחולל המוביל ממשפחת חיידקי הכלמידיה הגורם לדלקת ריאות אטיפית. ההדבקה מתבצעת בדרך כלל מאדם לאדם וכוללת דלקת גרון, צרידות ודלקות אוזניים בשילוב עם דלקת הריאות.
הטיפול במחלה זו הוא גם כן אנטיביוטי, ומבוצע לאחר אבחנה על ידי סרולוגיה.
ראו גם: